דע את זכויותייך - גמלת שמירת הריון: 

דע את זכויותייך  - גמלת שמירת הריון:

מאת עו"ד תמיר קדמי

סעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה – 1995, הינו סעיף ההגדרות לעניין תשלום גמלה לשמירת הריון.

הסעיף מגדיר מהי "מבוטחת":

           "עובד או עובדת עצמאית, המבוטחת לפי פרק י"א שמתקיימות בה הוראות סעיף 50, ולעניין זה היום הקובע הוא היום הראשון    לשמירת ההריון"

הסעיף מגדיר "שמירת הריון" כהיעדרות מעבודה בתקופת ההיריון המתחייבת בשל אחד מאלה:

        "(1)  מצב רפואי הנובע מההיריון והמסכן את האישה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב;

         או

          (2) סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים א  האישה בשל היותה בהיריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ולא  נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה".

כלומר, עובדת שכירה או עובדת עצמאית אשר שילמה דמי ביטוח לאומי בהתאם להוראות סעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי זכאית לתשלום עבור תקופת שמירת הריונה בהתאם לאחד משני התנאים שפורטו לעיל.

 מהי תקופת הזכאות לתשלום גמלת שמירת הריון:

 סעיף 59 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי מבוטחת (עובדת שכירה או עצמאית) אשר עמדה באחד המבחנים שפורטו לעיל, והיא נעדרת ממקום העבודה בגין "שמירת הריון" תהא זכאית לגמלה בעד לשמירת הריון כדלקמן:

1.אם היא הייתה בשמירת הריון שלושים ימים רצופים לפחות.

2.בעד כל תקופה נוספת של 14 ימים רצופים לפחות שבהם הייתה בשמירת הריון.

האם חודש שלם ייחשב כ –שלושים ימים רצופים המזכים בתשלום גמלה?

לדוגמא, האם העובדה כי העובדת לא עבדה במהלך כל חודש פברואר שהוא בן 28 ימים יזכה את העובדת בתשלום גמלה, או האם נדרשים 30 ימים רצופים?

על שאלה זו ניתנה תושבת בית הדין הארצי לעבודה בדב"ע נז/76 – 0 האלה אלסח'ל נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לא 85:

        " בשאלה זו נראה לנו כי מקום שהמחוקק קבע תקופת זמן שלאחריה נוצרת זכאות או נקבעת תוצאה מסוימת, ותקופה זו נמדדת    ביחידות זמן של שעות, ימים או חודשים, אין מקום ל"תרגם" או ל"המיר" יחידות זמן אלה ליחידות זמן אחרות, אלא אם קבע כך המחוקק או שהדבר נדרש על-פי הנסיבות."

כלומר, כאשר התקופה חייבת להיות בת 30 ימים רצופים (חודש קלנדרי מלא), תקופה של חודש הקטנה מ -30 ימים, כדוגמת חודש פברואר בו יש 28 ימים בלבד לא תזכה את המובטחת בתשלום של גמלת שמירת הריון.

האם רק הפסקת עבודתה של המובטחת בשל שמירת הריון תזכה בתשלום גמלה או גם הקטנת היקף המשרה של המבוטחת בשל המבחנים שנקבעו בסעיף 58 יזכו בגמלה?

 תשובה לשאלה זו ניתנה בפסק דין עבל 289/05 המוסד לביטוח לאומי נ' אל על משעני, לא פורסם, פורסם בנבו:

         " הקטנת היקף העבודה בגלל סיכון לאשה ההרה או לעוברה בבחינת שמירת הריון היא. האשה תהא זכאית לגמלת שמירת הריון פרופורציונלית להקטנת היקף העבודה".

מכאן, שגם הקטנת היקף המשרה בגלל אחד מהמבחנים הקבועים לעיל הינו בבחינת שמירת הריון המזכה בגמלת שמירת הריון. כמובן שהעובדת לא תקבל פעמים שכר ולכן, הגמלה תשלום ביחס לשיעור הקטנת היקף המשרה.

מה היא הדרך הנכונה להגשת תביעה לקבלת גמלת שמירת הריון:

לעניין הדרך להגשת התביעה לקבלת גמלת שמירת הריון, התקין המחוקק את תקנות הביטוח הלאומי (גמלה לשמירת הריון), התשנ"א – 1991 שם נקבעו הכללים הבאים:

אם מדובר בעובדת שכירה את בטופס שממלאה השכירה לביטוח לאומי יש לצרף את אישור המעסיק לעניין תקופת עבודתה והשכר ששולם לה, בדרך כלל ביטוח לאומי דורש 12 תלושי שכר אחרונים.

אם מדובר בעובדת עצמאית אז תקופת עבודתה תיקבע בהתאם לפרק הזמן  שבעדו שילמה דמי ביטוח לאומי.

בטופס שממלאה העובדת לביטוח לאומי עליה לציין על המועד שבו הפסיקה בפועל לעבוד בשל שמירת ההריון, על המועד שבו חידשה עבודתה בתקופה שלגביה ניתן האישור הרפואי, וכן, על מועד סיום ההריון.

המוסד לביטוח לאומי רשאי לדרוש בכל עת מהמבוטחת פרטים נוספים הדרושים לביטוח לאומי לבדיקת זכאות התובעת לגמלה לשמירת הריון.

האמור לעיל  אינו נעד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטיו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

תמיר קדמי, עו"ד

מרחוב נירים 3, תל אביב

טל: 6880303 – 03, נייד: 0545243333

בכל שאלה או קריאת מאמרים נוספים הינכם מוזמנים לאתר האינטרנט של עו"ד תמיר קדמי בכתובת הבאה:

www.kedmi-law.co.il

ניתן להירשם לפורום שהקים עו"ד תמיר קדמי באתר פייס בוק בכתובת שלהלן:

http://www.facebook.com/#!/group.php?gid=132277916783452